כשהלילה לא נגמר: שינה וסיוטים אחרי טראומה

חדר שינה שקט בשעת שחר, אור רך וחם נכנס מהחלון

הרבה מאיתנו מכירים את הרגע הזה: השעה שלוש לפנות בוקר, הבית שקט, והראש לא מפסיק לעבוד. אחרי תקופה של לחימה, מילואים או אירועים קשים בעבודת הצלה, הלילה הופך לפעמים לחלק הקשה ביותר ביממה. מתעוררים בבהלה, חוזרים לאותן תמונות, וקמים עייפים יותר משהלכנו לישון.

זו תגובה מוכרת, לא חולשה

קשיי שינה וסיוטים הם תגובה נפוצה של הגוף והנפש למצבי לחץ וטראומה. לפי המרכז הלאומי ל-PTSD של משרד ענייני הוותיקים בארה"ב, כמעט כל מי שמתמודד עם פוסט טראומה סובל גם מקשיי שינה, וסיוטים ונדודי שינה הם חלק מהתסמינים המוכרים (VA National Center for PTSD, עודכן בספטמבר 2026).

ד"ר יואל רייטר, מומחה לרפואת שינה בהדסה ויו"ר החברה הישראלית לחקר השינה, ציין שכ-35% מנפגעי טראומה מדווחים על סיוטים, ושכ-58% מדווחים על קשיי שינה כבר ביום שאחרי האירוע (מעריב, אפריל 2024).

מה קרה לשינה שלנו מאז 7 באוקטובר

הנתונים מראים שלא מדובר בתחושה אישית בלבד. לפי נתוני הלמ"ס, 42% מבני 20 ומעלה שרואיינו אחרי 7 באוקטובר דיווחו על נדודי שינה לפחות פעם בשבוע, לעומת 31% מאלה שרואיינו לפני כן (ynet).

מחקר של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהדסה, שפורסם ביוני 2025, ניתח ארבעה מחקרים גדולים ומצא עלייה של 16–19% בנדודי שינה ברמה קלינית ועלייה של 19–22% בשכיחות שינה של פחות משש שעות בלילה. רוב ההשפעות נמשכו לפחות חצי שנה, גם כשהמצוקה הנפשית הכללית ירדה. נשים ומי שנחשפו יותר לטראומה נפגעו יותר (האוניברסיטה העברית, דרך EurekAlert).

המחקרים האלה עסקו באוכלוסייה האזרחית. נתון ישראלי ייעודי על השינה של מילואימניקים ואנשי כוחות הצלה עוד לא פורסם, אבל מי שנמצא קרוב יותר לאירועים הקשים מכיר את התופעה היטב.

למה זה חשוב

שינה היא לא מותרות. החוקרים מהאוניברסיטה העברית מתארים אותה כחיונית להתמודדות, להחלמה ולחוסן. כשהלילות קשים לאורך זמן, קשה יותר גם בבוקר: בעבודה, בזוגיות, עם הילדים ועם עצמנו.

ולפעמים קשיי שינה הם הסימן הראשון שמשהו צריך תשומת לב. הרבה אנשים לא יגידו "אני מתמודד עם פוסט טראומה", אבל כן יגידו "אני כבר לא ישן כמו פעם". זו סיבה טובה לפנות.

יש מה לעשות

החדשות הטובות הן שיש טיפולים מבוססי מחקר. לפי המרכז הלאומי האמריקאי ל-PTSD, הטיפול המומלץ לנדודי שינה הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לנדודי שינה (CBT-I), שמשפר את השינה אצל 7 מתוך 10 שמסיימים אותו, ומפחית גם את תדירות הסיוטים ואת המצוקה שהם גורמים.

ההנחיות שפרסם ד"ר רייטר עם שותפיו ממליצות על טיפול רב-תחומי שבמרכזו טיפול פסיכולוגי התנהגותי. גם רופא המשפחה הוא כתובת: הוא יכול להפנות למומחי שינה. לצד הטיפול, ההנחיות מזכירות הרגלים שעוזרים לשינה: חדר חשוך ושקט בטמפרטורה נוחה, הימנעות מקפאין, ממסכים ומפעילות גופנית מאומצת לפני השינה, והימנעות מתנומות ארוכות במהלך היום.

אין צורך לחכות שהמצב "יעבור לבד". פנייה לעזרה היא צעד של כוח.

מה אפשר לעשות כבר היום

שלושה צעדים קטנים, שלוקחים דקות ספורות. הם לא תחליף לעזרה מקצועית, אבל הם התחלה טובה:

  1. קבעו שעת קימה קבועה לכל ימי השבוע, גם לסוף השבוע, וכוונו אותה כבר הערב בשעון המעורר. המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ממליץ ללכת לישון ולקום באותה שעה בכל יום (CDC).
  2. כבו את המסכים לפחות חצי שעה לפני השינה, והניחו את הטלפון רחוק מהמיטה (CDC, VA National Center for PTSD).
  3. התקשרו לקבוע תור לרופא המשפחה וספרו לו על קשיי השינה ועל הסיוטים. הוא יכול להפנות למומחי שינה (מעריב). ואם קשה לחכות, אפשר לדבר כבר עכשיו עם אחד מקווי הסיוע שבהמשך.

לא לבד

מיזם חיבור מחבר חיילים, מילואימניקים ואנשי כוחות הצלה לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש לשלושה מפגשים, בהתנדבות מלאה, בדיסקרטיות ובלי עלות.

לפנייה דיסקרטית: https://hibur.lovable.app/intake

צריכים לדבר עכשיו?

  • ער"ן: 1201
  • נט"ל: ‎*3362
  • נפש אחת (אגף השיקום, 24/7): ‎*8944

מקורות

  1. VA National Center for PTSD, Sleep Problems and PTSD, עודכן ב-25 בספטמבר 2026: https://www.ptsd.va.gov/understand/related/sleep_problems.asp
  2. מעריב, "סובלים מסיוטים מאז שבעה באוקטובר?", 17 באפריל 2024: https://www.maariv.co.il/news/health/Article-1092569
  3. ynetnews, נתוני הלמ"ס על שינה ונדודי שינה: https://www.ynetnews.com/health_science/article/byv3r113pc
  4. האוניברסיטה העברית והדסה, "Tired of war", International Journal of Clinical and Health Psychology, 16 ביוני 2025: https://www.eurekalert.org/news-releases/1087636
  5. CDC, About Sleep: https://www.cdc.gov/sleep/about/index.html